מה זה RDB?

RDB או Relational DB מורכב מאוסף של טבלאות שמאחסנות קבוצה של נתונים מסויימת. ההמצאה של מערכת בסיס נתונים זה יצרה סטנדרט באופן בו נתונים מאוחסנים ומטופלים. הקונספט של RDB נולד מהעיקרון של אלגברה רלציונית.

RDB הומצא ע"י Ted Codd, חוקר בחברת IBM, בשנת 1970. לפני שהומצא ה-Relational DB, בסיסי הנתונים הנפוצים היו בסיסי נתונים שטוחים. Codd המציא את כללים של נרמול. אלו היו כללים מתמטיים לתאר את מבנה של ה-RDB באמצעות טבלאות. Codd קבע 13 כללים שמתארים מה RDB ו-RDBMS עושים ומספר כללים של נרמול שמתארים את התכונות של קשרים בין נתונים. רק נתונים שמנורמלים נחשבים ל-relational.

התיאוריה של Codd התבססה על כך שנתונים צריכים להיות ללא תלות במערכת חומרה או אחסון ולספק ניווט אוטומטי בין מרכיבי הנתונים. למעשה, הכוונה היתה שנתונים צריכים להיות מאוחסנים בטבלאות ושיהיו קיימים קשרים בין קבוצות או טבלאות נתונים שונות.

הקשר הוא היחידה הראשית של האחסון ב-RDB, שהיא טבלה בעלת 2 מימדים. ה-RDB יכול להכיל טבלה אחת או יותר. כך שכל טבלה מורכבת מקבוצת שורות ועמודות ייחודית. כל רשומה מאוחסנת בטבלה כשורה. מאפייני הנתונים מוגדרים כעמודות, או שדות בטבלה. מאפייני הנתונים, או העמודות, קושרים בין הרשומות. לכל עמודה יש שם ייחודי והתוכן שלה צריך להיות מאותו סוג.

טבלאות יכולות להיות קשורות אחת לשניה בשיטות שונות. תלות פונקציונאלית נוצרת כאשר מאפיין של טבלה אחת קשור עם מאפיין של טבלה אחרת. הקשר הפשוט ביותר הוא קשר אחד-ל-אחד, שבו רשומה אחת בטבלה קשורה לרשומה אחרת בטבלה נפרדת. קשר אחד-ל-רבים בו רשומה אחת בטבלה קשורה לרשומות רבות בטבלה אחרת. קשר של רבים-ל-אחד מגדיר את המצב שבו יותר מרשומה אחת בטבלה אחת קשורות לרשומה בודדת בטבלה אחרת. קשר רבים-ל-רבים מתאר מצב בו הרבה רשומות בטבלה קשורות ליותר מרשומה בודדת בטבלה אחרת.

מפתח (Key) הוא ישות בטבלה שמייחדת שורה אחת של נתונים מאחרת. המפתח חייב להיות עמודה אחת או שהוא מורכב מקבוצע של עמודות שמגדירות את הרשומה באופן ייחודי. טבלאות יכולות לכלול Primary keys המבדילים בין רשומות. Primary keys יכולים להיות מאפיין ייחודי או צרוף של מאפיינים. Foreign keys יוצרים את הקשר בין טבלאות בבסיס הנתונים. Foreign key בטבלה אחת הוא Primary key בטבלה אחרת. ה-Foreign key מגדיר בדרך כלל קשרים של אב-ל-ילד בין טבלאות.

הנתונים שמאוחסנים בטבלאות מאורגנים באופן לוגי במטרה לצמצם כפילויות, לצמצם אנומליה של נתונים, ולכפות שלמות נתונים. התהליך של ארגון הנתונים נקרא נרמול. הנירמול מפשט את הדרך להגדיר נתונים ובא להסדיר את המבנה שלהם.

הגישה של המשתמש ושל יישומי תוכנה לנתונים שב-RDB נעשית באמצעות שפת SQL. משפטי SQL משמשים לשאילתות של מידע מה-Relational DB ולהצגת נתונים בדוחות.

בנוסף קל מאוד להרחיב את ה-RDB. לאחר שנוצר בסיס הנתונים המקורי, ניתן להוסיף קטגוריות נתונים חדשות ללא צורך בשינויי היישומים הקיימים.

ההגדרות של RDB נאספות לטבלה של metadata.