מה זה RISC?

זהו מיקרופרוססור שתוכנן לבצע מספר קטן של סוגי instructions של מחשב כך שיוכל לפעול במהירות גבוהה יותר (ביצוע של מיליוני הוראות בשנייה, או MIPS). מאחר שכל סוג הוראה שמחשב צריך לבצע דורש מתרגמים נוספים המורכבים ממעגלים חשמליים. כלומר, ככל שרשימת ה-instructions של המחשב גדולה יותר, היא נוטה להפוך את המיקרופרוססור מורכב יותר דבר הגורם לו לפעולה איטית יותר.

הקונספט של RISC נוצר ב-1974 במעבדות המחקר של IBM כך שסיפקו כ-20% מה-instructions במחשב שביצעו 80% מהעבודה. המחשב הראשון שנהנה מיכולות אלו היה ה-PC/XT של IBM ב-1980. מאוחר יותר מחשבי RISC System/6000 של IBM עשו שימוש ברעיון זה. המונח RISC עצמו נזקף לזכות David Patterson, מורה ב-Berkeley. הקונספט שימש במיקרו מעבדים של Sun Microsystems מסוג SPARC והוביל להמצאה של מה שמכונה היום טכנולוגית MIPS בה עושים שימוש גם היום במעבדים.

הקונספט של RISC הוביל לעיצובים מתקדמים יותר של מיקרו מעבדים. בין השיקולים שנבחנו בעיצוב היו: כמה טוב ניתן למפות את ההוראה למהירות השעון של המיקרו מעבד (באופן אידיאלי, instruction יכול להתבצע במחזור שעון אחד); כמה פשוטה נדרשת להיות הארכיטקטורה; וכמה עבודה נדרשת להתבצע ע"י השבב עצמו בלי צורך בעזרה של התוכנה.

מלבד שיפורי ביצועים, חלק מהיתרונות של ה-RISC מתייחסים לשיפורי עיצוב כמו:

• מיקרו מעבד ניתן לפתח ולבדוק בזריזות גבוהה יותר אם אחת המטרות היא שיהיה פחות מורכב. 
• מפתחי מערכות הפעלה ויישומים שעושים שימוש instructions של המיקרו מעבד ימצאו שקל יותר לפתח קוד בעל כמות instructions קטנה יותר.
• הפשטות של ה-RISC מאפשרת יותר חופש לבחור איך להשתמש ביכולות של המיקרו מעבד.
• מהדרי שפות גבוהות מיצרים קוד יעיל יותר מבעבר כי הם תוכננו מלכתחילה לעשות שימוש במספר קטן של instructions אותם ניתן למצוא במחשבי RISC.

לאחר שהוצג ה-RISC כל מחשב שמריץ סט מלא של instructions נקרא CISC.